לפעמים אנחנו מחפשות תשובות במקום הלא נכון.
אנחנו מאמינות שאם רק נשיג עוד משהו, נצליח יותר, נספיק יותר, או נהיה קצת אחרות... נרגיש שלמות.
אבל ככל שהשנים עוברות, אנחנו מגלות אמת פשוטה.
לא באמת איבדנו את עצמנו. רק התרחקנו.
מתחת לכל התפקידים, לכל האחריות, לכל הציפיות, ולכל ה"צריך"... עדיין נמצאת האישה שהיינו תמיד. לא מושלמת. לא חסרת פחד. אבל אמיתית.
והמסע שמתחיל עכשיו, אינו מסע של חיפוש. הוא מסע של היזכרות.
היזכרות במי שאת, לפני שהעולם סיפר לך מי את צריכה להיות. לפני שהתחלת להאמין שאת צריכה להוכיח את הערך שלך. לפני ששכחת להקשיב לעצמך.
הדרך הביתה לא מבקשת ממך להפוך למישהי אחרת. היא רק מזמינה אותך להסיר, לאט ובעדינות, את כל מה שכבר לא משרת אותך. ומתחת לכל השכבות, לפגוש שוב את עצמך.
בואי נמשיך. הדרך הביתה אינה מסע של חיפוש עצמי. היא מסע של היזכרות בעצמך.